שיווק מוצרי שריונית חוסם בע"מ נ' רובינשטין ואח'

החלטה

1.בפני בקשת ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה מיום 25.01.11, בת"ק 27761-11-10 (כב' השופטת ש. קמיר-וייס), ולפיו חוייבה המבקשת לשלם למשיבים סך 15,000 ₪ בצירוף הוצאות בסך 1,000 ₪. המשיבים מצידם חוייבו להחזיר למבקשת את הדלת שהתקינה המבקשת בכניסה לביתם.

2.כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא, המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקשת עמה התקשרו לרכישת דלת כניסה לביתם. הדלת, כך לטענת המשיבים, היתה אמור להיות גדולה ומרשימה, אף שהפתח שמאחוריה קטן יותר, והיתרה היא למעשה קיר בלוקים.

נציג המבקשת הגיע למקום לקח מידות והחתים את המשיבים על הצעת מחיר.

בפועל הותקנה דלת קטנה המתאימה לגודל הפתח עצמו, באשר ליתרה מציעה המבקשת להתקין חיפוי. כאשר, כאמור, לטענת המשיבים, היתה אמורה המבקשת לספק דלת גדולה, כרוחב המקום שהוכן לה.

המשיבים תבעו את החזר שווי הדלת בסך 15,000 ₪, וכן 10,000 ₪ בגין עגמת נפש, וסך 2,000 ₪ בגין הליכים משפטיים.

לטענת המבקשת היא סיפקה דלתות תקינות, כפי שהוזמן, וכפי שנכתב בהצעת המחיר עליה חתמו המשיבים. המבקש הציעה להתקין חיפוי לקיר הבלוקים.

3.הכרעת בית משפט קמא-

בית משפט קמא נתן אמון מלא בגרסת המשיבים לפיה נתנו הסבר מדוייק באשר לדלת אותה ביקשו. ההסבר נמסר לנציג המבקשת (שאף הוא נתבע ע"י המשיבים, והתביעה נגדו נדחתה, על כך לא הוגשה השגה כלשהי), ולפיכך הם זכאים להחזר עלות הדלת בה אין להם חפץ. נדחתה התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש (גם על כך אין השגה).

4.הטענות בבר"ע-

לטענת המבקשת בבקשה שבפני, שגה בית משפט קמא בכך שלא האזין לקלטות שצרפו המשיבים לתביעתם, מהן עולה בבירור מה הוסכם בין הצדדים.

טעה בית משפט בכך שהאמין לגירסת המשיבים, שעובדותיה אינן נכונות, ועומדות בניגוד לאמור בטופס ההזמנה.

5.דיון והכרעה-

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסקי הדין של בית המשפט לתביעות קטנות.

ראו לעניין זה רע"א 4122/06 ד"ר צבי מעוז נ' יעקב מיכאלה (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 17.01.07):

"הליך תביעות קטנות נועד לפתרון סכסוכים בגובה כספי נמוך, ועל כן נקבעו לו כללים מיוחדים של גמישות הן בסדרי הדין... נוכח ערכן של התביעות ומשיקולי יעילות גם לא נקבעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, אלא ניתן ערעור ברשות בלבד. ממילא המשוכה שקבע המחוקק גבוהה, מעבר להליך רגיל בבית משפט השלום, ולשאלת ההתערבות בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לגופו קודמת השאלה של עצם מתן הרשות לערער...".

בנסיבות העניין שבפני לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בימ"ש קמא, אשר לאחר ששמע את הראיות ועיין בתמונות שהוצגו בפניו, נתן אמון בגירסת המשיבים דווקא. לערכאה הדיונית אשר התרשמה באופן ישיר מהצדדים יתרון על פני ערכאת הערעור שאינה שומעת עדויות וגם מטעם זה אין מקום להתערב במסקנותיו של בית משפט קמא.

לעניין זה ר' ע"פ 567/07 פלוני נ' מד"י (פורסם ב"נבו" מיום 25.05.11), שם בסע' 21.

אין לקבל את טענת המבקשת לפיה היה על בית משפט קמא להאזין להקלטות שבצעו המשיבים, כאשר בקשה זו לא הובאה בפני בית משפט קמא, ומכל מקום אין כל רישום לכך שעלתה בקשה מסוג זה.